|
משהו
שכתבתי לפני כמה שנים ונזכרתי בו
ומביאה אותו שוב כי זה,
ובכן,
על
זמן ורלוונטי יותר מתמיד...
פעמים
רבות שמעתי את המילה "חברוּת"
(friendship) שמוצעת
מהרוח.
אפילו
בזמנו קטומי לאל סינג,
במעגל
הארגמן,
הקדיש
לנו את השיר ההוא,
המפורסם
– "יש
לך חבר....
קיץ,
חורף,
אביב
סתיו,
כל
מה שצריך לעשות זה לקרוא בשמי...יש
לך חבר..."
אז,
בזמנו,
חייכתי
ואמרתי נחמד,
תודה.
מרגש.
אולי
נעים,
אבל
לא יותר מזה.
לא
הבנתי את המשמעות של החברות ומה
מוצע כאן מהרוח,
מהנשמה,
ממני
לעצמי,
מהרוח
אלי,
איך
שרוצים לראות את זה,
אבל
ישנה כאן הצעה והיא דיי חדשה
(וחשובה).
חברות.
מה
זאת חברות?
חברות,
עד
לפני כמה זמן,
נתפסה
בעיני כדבר מאוד אנושי,
עם
כל ההתניות האנושיות שנלוות לכך
בדרך כלל,
ויש,
כולנו
בני אדם...
ככל
שנעשים מודעים יותר,
אני
חושבת,
ההתניות
האלו משתנות,
או
הופכות למועטות יותר והחברות בין
שני אנשים מודעים נעשית קלה יותר
וחופשיה.
אין
באמת משהו שאתה צריך
לעשות או חייב,
למען
החברות הזאת,
הקשר
בין שני אנשים הופך להיות בחירה.
רק
אם רוצים.
אבל
בגדול המילה חברות
לא נתפסה בעיני כמשהו יוצא מגדר
הרגיל,
משהו
מדהים שמוצע מהרוח – "הארה"
נאמר,
זה
הרבה יותר שווה,
לא?
אבל
חברות?
בסיידר
אמרתי אם זה מה שעומד על הפרק –
שיהיה ...
חברות.
אחרי
בערך קצת פחות משנה אני חושבת מאז
ש"החברות"
נכנסה
לתוקף (חיוך)
כלומר
במהלך קצת פחות משנה בערך,
התחלתי
להפנים ולהבין את המשמעות של החברות
הזאת בדרך אחרת לגמרי,
שווה,
שווה
מאוד.
התנסות
מומלצת לחלוטין ואומר גם משלבת
בתוכה אלמנטים של אהבה ללא תנאי
שזה באמת משהו משהו.
לא
הייתה איזושהי הצהרה-
מהיום
אנחנו (אני
והרוח)
חברות,
או
החברות שלנו נכנסה לתוקף מעכשיו
(חיוך)
זה
קורה כמעט כמו אצל בני אדם,
טלפון
אחד-
שיחה
נחמדה,
עובר
זמן,
עוד
טלפון-
שוב
נחמד,
אולי
נפגשים וכך הלאה.
חווים
דברים ביחד עד שהחוויה של הקשר
מעמיקה יותר ויותר ופתאום יום אחד
קולטים שיש לך חבר חדש בחיים.
ובכן
זה לא כך אחד לאחד עם הנשמה,
אבל
זוהי רק דוגמה להמחיש שגם כאן יש
תהליך ומבלי לשים לב גיליתי חברות
חדשה-
I've got a friend , שלהצעת
החברות הזאת הגבתי קצת ביובש,
אבל
הרוח כמו הרוח בהתמדה,
באהבה,
בסובלנות
ועוד כל מני תכונות שאין לי מילה
אנושית להן כרגע,
מצאה
את דרכה ללמד אותי מהי בעצם החברות
הזאת שהרוח מציעה.
אולי
אקרא לכך 'חברות
אלוהית'.
או
החברות שאלוהים מציעה.
חברות
אלוהית -Divine
friendship
*ללא
תנאים
אין
תנאים,
אין
מבחנים (לפני
או במהלך..)
אין
וועידת קבלה,
כמו
שאתה.
לא
סופרים לך כמה פעמים התקשרת,
יזמת,
ביקשת,
מה
קנית ומה לא.
(חיוך)
אין
תנאים,
פשוט
אין.
*תמיד
שם
גם
תמיד שם וזמין לכל קריאה,
לכל
בקשה.
מה
שהוא לא מובן מאילו כלל וכלל בחוויה
האנושית,
לפחות
לא לי – מישהו מכיר מישהו שתמיד
מוכן להיות שם במלאות עבורך?
בכול
רגע נתון,
ולהיות
שם כל כולו?
אני
חושבת שזה משהו שרק אלוהים יכולה
לעשות...
וגם,
'בתמיד
שם'
יש
את הנכונות מדהימה להיות איתך בכול
חוויה שתבחר לחוות.
לפעמים
זה מרגיש כמו,
"הנני,
עם
כל הגדולה שלי וכל הקדושה שלי כאן,
איתך,
חווה
את זה איתך – כי את כאן,
אז
גם אני,
אם
בכך תחפצי ואותי תזמני..."
*אין
חובה
אין
חובה.
יש
רק מחויבות ולפעמים גם רק חד צדדית.
למורות
שבהתחלה אני – אנושי,
לא
הייתי כל כך בעניין,
המחויבות
נשארה כאילו חד צדדית,
בהתמדה
אוהבת.
מהצד
של הרוח.
לפעמים
זה מרגיש כאילו מישהו מאוהב בך ורק
רוצה להיות בסביבה – איך שנוח לך,
כמה
ומתי שתרצה.
*חופש
מוחלט
חופש
אדיר בחברות הזאת להיות ולעשות
ככל העולה על רוחך.
אין
ולוּ
השליטה הקטנה ביותר או מניפולציות
שמופעלות לכיוון החופש שלך.
בקשר
הזה,
את/ה
חופשיה לגמרי!
*אין
שיפוטיות – קבלה מוחלטת
לפעמים
הייתה לי תחושה שהרוח מסתכלת
ומחייכת לעצמה "או
קיי אם זה מה שאת רוצה..."
חבר
אנושי אולי היה אומר "תחשבי
שוב..."
"אבל
אולי כדאי לך משהו אחר..."
וזה
בסדר לפעמים זה בדיוק התפקיד של
האנשים סביבנו לומר לנו אולי עדיף
לך לקחת קצת ימינה או קצת שמאלה או
לעשות את זה אחרת.
לפעמים
גם הרוח מפנה את תשומת ליבנו לעניין
כזה או אחר,
אבל
כאן,
בתוך
זה,
אי
אפשר להתעלם מהתחושה הזו של הקבלה
המוחלטת והטוטלית של מי שאני ומה
שבחרתי באותו הרגע לחוות.
הבנה,
חמלה,
אהבה,
ללא
שיפוטיות ולרוב עם חיוך,
אומר
אפילו לפעמים שעשוע...
*משענת
איתנה
"אדם
הוא רק אדם..."
אמר
פעם מישהו ולפעמים אנחנו,
כביטוי
אנושי כמו שאנחנו כאן על פלנטה
ארץ,
לפעמים
ידנו נרפות מחוויות כאלו או אחרות,
אולי
אומר לפעמים הכוח נגמר או שהאכזבות
או האתגרים שאנחנו פוגשים נראים
דיי גדולים מהזווית האנושית הזאת
ש...כן,
אנחנו
חיים כאן ולפעמים זה נראה כך,
או
אפילו סתם עייפות אנושית מכל התהליך
המהמם שאנחנו עוברים.
זה
לא סוד או דבר זר ומוזר – זה טבעי.
כאשר
הרפתי שחררתי והרגשתי "שהדברים
הם יותר מדי.."
הרגשתי
אחיזה.
אחיזה
איתנה אך אוהבת.
מישהו
או משהו החזיק אותי.
“תפסתי
אותך.”
שמעתי
קול מחויך מבפנים.
יחד
עם עידוד איתן להמשיך ולהיות מי
שאני.
הדימוי
הוא אולי ליפול אבל לא עד אין סוף,
הנפילה
נעצרת על ענן רך שעוטף ואוהב.
האדם
המבוהל נרגע,
נושם
נשימה עמוקה וממשיך ללכת.
אולי,
למען
ההשוואה,
ההפך
מ"משענת
קנה רצוץ"
המוכר.
*נאמנות
הנאמנות
מתבטאת בחברות הזאת,
של
הרוח,
דיי
דומה ל-
"תמיד
שם"
אבל
עדיין יש משהו בנאמנות של הרוח שלא
ישווה לאף דבר אחר.
אף
אדם אחר.
הנאמנות
מתבטאת בנוכחות תמידית בין אם
אנחנו חשים בכך ובין אם לא,
מתעוררת
בתוכך הידיעה שזה תמיד שם,
מוכן
ומזומן לקראתך,
תמיד.
וגם
יש משהו בכך שאין לרוח כל אינטרס,
או
רצון או מניע כזה או אחר.
ישנה
נאמנות שאין לה גבולות והיא לא
יודעת די.
נאמנות
שמאחוריה יש,
ובכן,
רק
נאמנות של הנשמה לעצמה.
נאמנות
אל הידידות המתפתחת,
נאמנות
לשמחה של עצמה,
נאמנות
לאמת,
נאמנות
שאומרת "קודם
כל אני."
אחר
כך נדאג לגבי שאר העולם ואשתו אבל
"קודם
כל אני"
וכאשר
זה מגיע מהמקום של הרוח זה תמיד
כולל בתוכו את הטובה הגבוהה או את
ההרמוניה עם הסביבה.
אבל
נאמנות ללא אנושיות,
נאמנות
ללא המגבלות האנושיות.
בהחלט
דבר מרגש לחוות.
*אהבה
ללא תנאי ועוד המון אהבה
וזה..
נשאר,
ובכן,
ללא
מילים.
אז
יכול להיות שהדברים מתוארים כאן
בקצרה ואולי גם נשמעים לפעמים דיי
מובנים מאליו,
או
אולי אפילו קצת שטוחים,
כמו
שהצעת החברות הזאת נשמעה לי בהתחלה.
אבל
בחוויה זה כל כך מלא,
כל
כך מעשיר,
כל
כך כיף לחוות שהמילים או השפה קצרה
אולי הפעם מלתאר או להכיל את מה
שבאמת קורה כאשר מקבלים את החברות
הזאת המושטת לך מהעבר השני של המעטה
ואומרים "כן!"
קישורים
שקשורים:
------------------------------------------
הטיפול
ריפוי באהבה גשר לעצמי הפנימי
וחברות אמיצה – ריפוי
באהבה
|
