|
למראית
עין
--------------------------
לפני
זמן מה נסעתי באוטובוס וזאת
הייתה נסיעה מעניינת מאוד.
עצר
את האוטובוס שוטר מגב וביקש
ממשהי לרדת לעשות עליה חיפוש של
סמים.
הבחורה
התנגדה וצעקה ולא רצתה לרדת היא
טענה שאין עליה כלום ושאין לו
זכות לעצור אותה ככה.
מסתבר
שהשוטר היה בעל זכות לעצור את
כל האוטובוס והוא התחיל להביא
סביבו הרבה מאוד שוטרים שיעזרו
לה לרדת.
היא
ירדה מהאוטבוס אבל המשיכה לצעוק
ולהתמרד ולרתוח זרקה על הרצפה
את החפצים שלה קראה קריאות רבות
והתמרדה בדרכה שלה.
כולל
העובדה שעליה להיות במקום כלשהו
ולעשות משהו אחר לגמרי.
ולא
לעבור חיפוש באמצע היום לעיני
כול.
התבוננתי
בסיטואציה.
חשבתי
לעצמי זה ברור שהיא מעשנת.
ראיתי
את האנרגיה הזאת נובעת מכל החפצים
שלה.
היו
שם שאריות של סמים.
גראס
כזה ירוק – בעיני רוחי.
השוטר
לא היה רחוק מהאמת.
ויכול
להיות שאפילו היה לה שם קצת
לשימוש אישי.
אבל
היא לא הפסיקה לצעוק ולהתמרד
ולכעוס.
כולל
זריקת חפצים הזמנה לריב עם
השוטרים ללא הרף.
היא
פחדה אבל היא הגיבה אחרת.
לא
בשקט מופתי כאדם המפחד אלא בכעס
ובצעקות ללא הרף.
סוג
אחר של תגובה של אדם שמפחד.
הנהג
והנוסעים התחילו ללחוץ על השוטרים
לשחרר את האוטובוס,
הייתה
לו נסיעה דיי ארוכה לעשות.
הבחורה
גם לחצה עליהם שלא לתת לאוטובוס
לנסוע בלעדיה -
שהם
מעקבים אותה יותר מדי עם מה שהיא
צריכה לעשות.
אז
הם עשו לה סוג של חיפוש מזורז
והרפו ממנה לבסוף.
אפשרו
לה לעלות לאוטובוס ולהמשיך
בדרכה.
אנחת
רווחה עלתה מכל האוטובוס.
זה
היה מדהים.
הייתי
בהלם מרוב יופי.
כל
האנשים כאילו אמרו בלי להגיד אף
מילה "תניחו
לה מקומה איתנו,
על
האוטובוסו.”
זה
נבע מכולם.
"היא
צריכה להיות איתנו כאן ולנסוע
איתנו."
כאילו
הנסיעה הזאת לא תהה שלמה בלעדיה.
מקומה
איתנו.
אמרה
התודעה של הנוסעים.
תמהתי.
למה?
למה
כולם רצו שהיא תשוב למקומה
באוטובוס והיו בעדה -
התודעה
של הנוסעים בהחלט עזרה לה להשתחרר
מהסיטואציה הזאת.
האהבה
שלהם.
וכל
זה בלי אף מילה.
למה?
למה
האוטובוס לא יהיה שלם בלעדיה?
התשובה
שיש לי היא:
אהבה.
ככה
האהבה עובדת.
זה
לא שהשוטרים הם רעים והיא הטובה
או משהו כזה.
היא
מעשנת.
זה
ברור.
יכול
להיות שזה אפילו עשה איתה חסד,
היא
תפחד לעשן ותמנע בצורה כזאת
מההרגל הזה.
שלא
יעצרו אותה או משהו כזה.
זה
לא נראה משהו שכיף לעבור אותו..
1.
אף
אחד לא נשאר מאחור.
2. שימוש
בסמים נגרם בגלל כאב כלשהו.
כאשר
אדם משתמש בסמים הוא מכפה על
כאב.
כאב
רגשי כלשהו.
התודעה
של כל הנוכחים כולל השוטרים
יודעת שהיא לא אדם שסוחר בסמים
ולא פושעת גדולה,
רק
אדם שמשתמש לצורך אישי.
בכדי
לכפות על כאב כלשהו.
מספיק
כואב לה,
לא
צריך להכאיב לה יותר.
3. כאשר
ישנה סיטואציה שאיננה פועלת
לטובתך והכול נראה סוג של אבוד-
תמיד
יהיה שם משהו שיפעל לטובתך.
אין
אפשרות.
אחרת.
תמיד
יהיה מישהו או משהו שיניעו את
כף המאזניים לכיוון שלך.
למה?
כי
אנחנו חיים בעולמה של אלוהים.
ואלוהים
זאת אהבה,
וככה
אהבה עובד.
ראיתי
עוד סיטואציה שבה עשו חיפוש על
אדם אחר.
בחור.
שוטרים
של היחידה למלחמה בסמים עצרו
אותו והתחילו לשאול שאלות ולפשפש
בדברים שלו.
הוא
היה מבוהל.
ממש
אבל.
והגיב
בשקט.
לא
אעשה בעיות אז ירפו ממני.
יעזבו
אותי לנפשי.
אני
אתן להם לעשות מה שהם רוצים ואז
הכול יסתדר.
לדעתי
גם הוא אדם שמעשן אבל הוא הצניע
את זה היטב,
אפילו
מפני עצמו כנראה כי לא ראיתי את
זה עליו או באנרגיה שלו,
אבל
התגובה שלו העידה שמשהו לא כשורה.
משהו
לא כשר.
אולי
הוא נהג תחת השפעה של סמים.
החולצה
שהוא לבש אמרה שם של מסעדה כלשהי-
עובד
במסעדה.
וזה
עובד.
אבל
ממש.
אדם
שעובד,
עוסק
בדברים כלשהם,
דואג
לעצמו לפרנסתו,
זה
קרן אור.
וזה
היה מקסים לראות.
הם
היו עדינים איתו יותר ושאלו אותו
גם לגבי מקום העבודה שלו.
הוא
הקרין אהבה עצמית.
בתוך
כל הפחד שלו הוא קרן אהבה.
לא
הבנתי איך זה קרה.
הסתכלתי
עליו,
הוא
פחד אבל האנרגיה שלו קרנה אהבה.
תהיתי
איך יכול להיות שאדם מפחד כל כך
ועדיין האנרגיה שלו תקרון אהבה
כזאת?
לדעתי
זאת הנשמה שלו.
שהייתה
שם עבורו על מנת להגן עליו
בסיטואציה.
האור
שלו קרן ממקומות שונים בחייו
והמיס את הפחד הזה בסופו של דבר.
לא
ראיתי מתי ואיך הם נתנו לו ללכת
ואם בכלל.
אבל
הוא הקרין לעברם שהוא אדם טוב,
באופן
כללי.
לא
פושע או משהו בסגנון וזה משפיע
על כל הסיטואציה.
התנסות
לא נעימה,
אבל
לא נעים לא נורא.
הדרקון
האדום
--------------------------
אם
האלה היא קוואן יין,
מייצגת
אותה;
הרי
שהדרקון האדום (מהפולקלור
הסיני)
הוא
הכול חוץ מאשר היא.
הוא
מייצג את הפחד שאיננו קיים באמת.
הוא
מייצג את היעדר של האור,
מה
שלא קיים גם כן.
איך
מחשבה יכולה להיות קיימת?
רק
אם אלוהים מעניקה לה חיים.
רק
אם האלה מפנה את כיוונה אליה
ונופחת שם חיים.
איך
דבר מה יכול להיות קיים?
רק
אם הוא מקבל הזרמה של חיים.
מי
מעניקת החיים האולטימטיבית?
מי
זאת שנופחת חיים בכול?
ידה
בכול?
האהבה
הטהורה,
אלוהים
בכבודה ובעצמה.
איך
היעדר של משהו יכול להתקיים?
הוא
לא.
זוהי
אשליה ואשליה בלבד.
אשליה
של פחד,
עיוות
רגעי של פרספקטיבה.
הכול
עובר הכול בר חלוף רק האהבה
נשארת.
הבחירה
בידי,
בכול
רגע נתון.
|
.
